היום החמישי - פוזיאטו וחוף אמלפי

קמנו מוקדם. טוב. סליחה. ניסינו לקום מוקדם אבל המלון היה מפנק מדיי. אז אכלנו לנו ארוחת בוקר בכיף והחלטנו שניקח את הרכב וניסע לאיזור פוזיטאנו וחוף אמלפי. על הנייר מדובר ב20 קילומטר בערך. על הכביש  - ובכן  - כדאי להגיע עם מצב רוח טוב וסבלני...

אז נסענו לנו לאט לאט. עצרנו מדיי פעם כדי לצלם את הנופים המהממים...

ולבסוף עברנו את פוזיטאנו כדי לגלות שהעיר מפוצצת בתיירים ואין חניה בכלל. אז החלטנו להמשיך הלאה לכיוון רצועת החוף של אמאלפי.

נסענו בניחותא אחרי שובל ארוך של מכוניות בכבישים צרים מאוד, עם המון שוטרים שכיוונו את התנועה. ברוב הנתיבים הכבישים שם צרים ביותר וברגע שעובר שם אוטובוס, או משאית - חייבים לעצור את התנועה מהצד השני.

אחרי כשעה של נסיעה לאורך כ15 קילומטר בערך הגענו לחניה של אמאלפי שהיתה - כצפוי מלאה עד אפס מקום והשומר לא ידע להגיד מתי יתפנה מקום.  בשלב הזה החלטנו להעזר בגוגל ומצאנו סוג של חניה סודית באיזור (שמיד אחלוק אותה פה איתכם) שמשום מה - מותר לחנות בה, היא חבוייה מעין כל - ונמצאת על קו המים. זה אומר, שאסור לחנות שם כשיורד גשם, או כשיש סופה בים, עקב מקרה של כמה מכוניות שניזוקו והלכו טוטאל לוס. כמו כן, התשלום הוא בשטרות בלבד...

זו אגב אחת החניות הכי זולות באיזור, מסתבר מכיוון שהיא של העירייה.

זה הקישור למגרש החנייה הזה - תודו לי אחר כך ;-) 

אז אחרי כמעט שלוש וחצי שעות נסיעה החננו את הרכב ויצאנו לטייל באמאלפי. עיר יפה אך מתויירת להפליא עם מזכרות במחירים הזויים. 

לאחר שסעדנו את ליבנו במסעדה מקומית חזרנו אל הרכב ושילמנו 9 יורו עבור החניה (מחיר חינם לעומת עלות החניה בחניון הרגיל) . ושמנו פעמינו חזרה אל עבר המלון. מכיוון שהיתה זו שעת אחר הצהריים, הכבישים היו פנויים יחסית והגענו די יחסית בחזרה.

ניצלנו את מזג האויר הנעים לשכשוך בבריכה

את ארוחת הערב העברנו במסעדה מומלצת ומקומית בשם Da Mimi , ומסתבר שהמלצרים שם אפילו יודעים כמה מילים בעברית. אנחנו עוד נחזור אליהם בהמשך...

להמשך לחצ/י כאן