יום רביעי - הי דרומה לסורנטו...

-
את יום שני בשבוע התחלנו בארוחת בוקר מוקדמת במלון, ומיד לאחר מכן צעידה של כמה דקות (ממש לא נוראית) עם המזוודות אל עבר תחנת השכרת הרכב בטרמיני של שלמה Sixt.
את ההזמנה ביצענו כבר מהארץ כך שלא היה צריך להוסיף שום דבר בעת לקיחת הרכב. קיבלנו אלפא רומיאו ג׳וליאטה - רכב חמוד עם מנוע דיזל שהספיק למזוודות שלנו, כלל מערכת ניווט ובהחלט עשה לנו את הטיול לכיפי ומהנה.מי חשב שאפשר להנות ככה עם מנוע דיזל?



יצאנו לכיוון סורנטו, אבל כדי לנווט בתוך רומא השתמשנו דווקא בתוכנת הניווט של Waze שמכילה בתוכה את נתוני ה ZTL.

מילה על ZTL  - מדובר על איזורים באיטליה שאסורים לכניסה לרכבים ללא אישור. ז״א שלרכב שהשכרתם - כנראה אין אישור. לכל איזור כזה יש מצלמה בכניסה שמצלמת ושולחת אוטומטית את הדוח לסוכנות הרכב שממנה השכרתם. ויש להם שנה בערך לשלוח לכם את הדוח הביתה.
לכן, אם ראיתם רחוב שבכניסה שלו יש את השלט הבא אל תכנסו  ולא משנה שכל הרכבים שלידכם נכנסו אליו. כנראה שהם לא יודעים או שיש להם אישור.
ניתן בתיאום מראש לארגן אישור כזה מהמלון שלכם, אבל זה חייב להיות לפחות 24 שעות מראש.



אחרי שנזהרנו מאוד יצאנו סוף סוף מרומא ועלינו על הכביש המהיר. חובה  לקחת את הכרטיס בכניסה לאוטוסטרדה ועדיף תמיד להכנס ולצאת היכן שיש את השילוט הזה עם המטבעות.




לאחר נסיעה לקחת בערך 3 שעות בדרך מהירה ונוחה, הגענו לאיזור סורנטו שם הגענו למלון בוטיק מהמם בשם Oasi Olimpia Relais (קישור).
מדובר במלון בוטיק עם 11 חדרים בלבד. למלון בריכת שחיה מפנקת, שירות מצויין וחדרים גדולים. הוא מארח גם זוגות וגם משפחות ואוהב ישראלים.
כבר כשהגענו לשם ביקשו להחנות עבורנו את הרכב והגישו לנו יין קריר וחטיפים על מנת להרגע מהדרך הארוכה.







חטפנו משהו קטן לאכול, התאקלמנו בחדר ואז זה קרה... צפצוף מפתיע מכניסת המלון, ולמטה חיכתה לנו ריקשה עם בנדטו. לאישתי לא היה שום מושג לאן היא נוסעת... אבל היא עמדה לגלות...


הנה טעימה קטנה מהנסיעה... מומלץ להגביר ;-) הצרחות לא שלנו...


בעצם התחלנו פה סיור אוכל משגע עם קרולינה המדריכה הססגונית שלנו...



הסיור התחיל במטע עצי לימונצ׳לו. מדובר בלימונים בגודל של אשכוליות, בעלי טעמים חזקים מאוד. את המטע שבו ביקרנו מתחזק בחור צעיר בן 70 שדואג לתחזוקת כל העצים באופן יום יומי. אישתו הצעירה הכינה לנו לימונצ׳לו וטעמנו שמני זית מסוגים שונים.




התחנה הבאה היתה חוות הגבינות שם פגשנו שוב את בנדטו, בעל החווה. הוא חלב את הפרות ומול עינינו המשתאות הכין לנו גבינת מוצרלה וריקוטה, בהליך שלקח בסך הכל כמה דקות. היה יפה ומיוחד לראות את התהליך הזה, בשונה מגבינת העמק שכולנו רגילים לרכוש בסופר.






משם הלכנו לבקר גם במשק עצמו, ולא הצלחתי לוותר על סלפי עם פרה, כמובן...

אני מניח שגם היא שמחה לראות אותי...

מפה לשם, המשכנו לתחנה הבאה - הכנת פיצות. מכיוון שכל החוות האלה הן מקומיות ונמצאות עמוק בתוך הכפר, אפשר להגיע אליהן רק עם הריקשה, ושוב מצאנו את עצמנו בדרך...
מציע לכם להחזיק היטב בייחוד בשניה 35 בסרטון...



הגענו לפיצריה עם תנור עצים שם למדנו איך מכינים (ומעיפים ?!) פיצות. ניתן לומר שכל הפיצות יודעות לעוף, אבל לא כולם יודעים לתפוס אותן...
לגבי התנור - אנו רגילים לתנורים רגילים כמו שיש בארץ, שמחממים את הפיצה בחום של 270 מעלות.  פיצריה שמכבדת את עצמה באיטליה תחזיק תנור עצים שהחום שלו מגיע לכ 450 מעלות, מה שאומר שהפיצה מוכנה בדרך כלל תוך 2 דקות מקסימום.







אכלנו, נהננו ועצרנו לקנות כמה דברים בחנות אלמטנרית ;-) ואז הגענו למלון בשעת ערב מאוחרת.
הסיור מומלץ בחום והנה כמה פרטים עליו:

אפשר לקבל פרטים בווטסאפ מול קלאודיה במספר:
+393663967730
או במייל: info@enogastronomictour.it



מה שאהבנו בסיור הזה הוא שהוא מורכב כולו מאנשים שחיים את השטח, מכינים את התוצרת ואין שום מתווכים בדרך. כולם חברים של כולם ועובדים ביחד למען הצלחת המיזם. סיור אוכל שווה ומהנה!

מוכנים ליום הבא?

להמשך לחצ/י כאן

תגובות

הוסף רשומת תגובה