רשומות

היום הראשון והמון טיפים!

תמונה
קיבלתי כמה בקשות לספר קצת על הטיול הפתעה שעשיתי לאישתי שתחיה שחגגה השנה יום הולדת עגול... אז זה מה שהיה לנו שם: התחלנו את הטיול ברומא, במלון שנקרא "The liberty boutique hotel" המלון ממוקם באזור תחנת טרמיני, תחנת הרכבת הראשית ברומא. סמוך למלון יש גם תחנת אוטובוס (100 מטר) ומטרו (200 מטר).  כדי להגיע למלון השתמשנו בחברת Romio - הם אוספים משדה התעופה בשאטל של עד 3-4 זוגות.  לאחר שחיכינו בערך 10 דקות עלינו כולנו לשאטל שלקח אותנו למלון, ותוך כ40 דקות כבר עשינו check-in. כמה טיפים: התעוררנו לרומא חמימה מה שחייב אותנו להתארגן על בקבוקי מים. כשקונים בחנויות ברומא חשוב לשים לב לשמות החנויות - יש חנויות שנקראות Alimentari וכמו שמן - יש בהן מוצרים אלמנטריים, במחירים מפוקחים על ידי הרשויות. הן  נמצאות גם באזורים המתויירים ואם אתם נתקלים בחנות שנראית קצת כמו מעדנייה, קרוב לוודאי שמדובר בחנות כזו. שאר החנויות (כמו רומא בכלל) יקרות מאוד וחוגגות על התיירים. כשאוכלים במסעדה לעיתים יש דמי עריכת שולחן בתור חלק מחיוב החשבון (בדרך כלל ראינ

יום שני -- סיור בוותיקן

תמונה
התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר טעימה במלון, ואחר כך יצאנו לכיוון הוותיקן באמצעות האוטובוסים. בדרך עצרנו בחנות OVS שיש לה המון סניפים בכל רומא ויש שם המון בגדים במחירים נוחים. התחדשנו! משם לקחנו אוטובוס אל עבר מדינת הוותיקן. גם לשם הזמנתי כרטיסים מראש (פרטים למטה) כולל סיור מודרך. זה כדאי ובהחלט שווה, לנוכח התורים  העצומים   באורך של מאות מטרים עד לכניסה. התעלמנו בנונשלנט מעשרות ״נותני העזרה״ בדרך שניסו לכוון אותנו לקנות כרטיסים והטבות ונכנסנו למוזיאון תוך מספר דקות מועט, שם עשינו הדרכה מתויירת של כשעתיים בתוך מוזיאון הוותיקן. על פי המדריכה, נדרשות כ 15 שנה (!) כדי לראות את כל יצירות האומנות במוזיאון, במידה ועוצרים ליד כל יצירה למשך דקה לפחות. העומס הכבד במוזיאון והחום השפיעו עלינו ואחרי שעתיים וחצי החלטנו שמיצינו את הוותיקן ושהוא מיצה אותנו... ויצאנו החוצה כדי לחפש אוטובוס. מסתבר שקל מאוד להגיע לוותיקן (האוטובוס עוצר ממש ליד) אבל כדי לחזור צריך ללכת לפחות רבע שעה לתחנה הכי קרובה שחוזרת לרומא. את התחנה הכי קרובה  מצאנו פה  (https://goo.gl/maps/p59gY6Bo635XExCz7 ) מהותיקן המשכ

יום שלישי - שופינג ברומא

תמונה
אחרי סיבובים ברומא הבנו שקניות - אי אפשר לעשות שם, ונדרשת פעולה נמרצת על מנת לתקן את העניין. לשמחתי (ז״א לשמחתה) מצאה אישתי היקרה מרכז קניות outlet שאפשר להגיע אליו עם רכב או שאטל מתחנת טרמיני.  לוקח בערך 30-40 דקות נסיעה ואפשר בכיף להעביר שם חצי יום. יש שם מציאות אך גם חנויות יקרות. שווה ביקור אם מעניין אתכם לרכוש בגדים ועוד כמה מוצרים. כדי להגיע לשאטל (כדאי לקנות כרטיסים במקום בעליה לאוטובוס) כותבים ב Google Maps:  Via Giovanni Giolitti, 48 בדיוק שם מחכה האוטובוס והוא יוצא בשעות האלה: 08:30 - 09:30 - 09:55 - 10:30* - 11:30 - 12:30 - 14:30 כתובת האתר:  https://www.mcarthurglen.com/en/outlets/it/designer-outlet-castel-romano/map/#/ אחרי שחזרנו, סעדנו את ליבנו במסעדה נחמדה שנקראת  The Bramble Bar  .  הלכנו לישון מוקדם כי למחרת חיכתה לנו נסיעה לדרום רומא... להמשך לחצ/י כאן

יום רביעי - הי דרומה לסורנטו...

תמונה
את יום שני בשבוע התחלנו בארוחת בוקר מוקדמת במלון, ומיד לאחר מכן צעידה של כמה דקות (ממש לא נוראית) עם המזוודות אל עבר תחנת השכרת הרכב בטרמיני של שלמה Sixt. את ההזמנה ביצענו כבר מהארץ כך שלא היה צריך להוסיף שום דבר בעת לקיחת הרכב. קיבלנו אלפא רומיאו ג׳וליאטה - רכב חמוד עם מנוע דיזל שהספיק למזוודות שלנו, כלל מערכת ניווט ובהחלט עשה לנו את הטיול לכיפי ומהנה.מי חשב שאפשר להנות ככה עם מנוע דיזל? יצאנו לכיוון סורנטו, אבל כדי לנווט בתוך רומא השתמשנו דווקא בתוכנת הניווט של Waze שמכילה בתוכה את נתוני ה ZTL. מילה על ZTL  - מדובר על איזורים באיטליה שאסורים לכניסה לרכבים ללא אישור. ז״א שלרכב שהשכרתם - כנראה אין אישור.  לכל איזור כזה יש מצלמה בכניסה שמצלמת ושולחת אוטומטית את הדוח לסוכנות הרכב שממנה השכרתם. ויש להם שנה בערך לשלוח לכם את הדוח הביתה. לכן, אם ראיתם רחוב שבכניסה שלו יש את השלט הבא אל תכנסו   ולא משנה שכל הרכבים שלידכם נכנסו אליו. כנראה שהם לא יודעים או שיש להם אישור. ניתן בתיאום מראש לארגן אישור כזה מהמלון שלכם, אבל זה חייב להיות לפחות 24 שעות מראש. אחרי שנזהרנו מא

היום החמישי - פוזיאטו וחוף אמלפי

תמונה
קמנו מוקדם. טוב. סליחה. ניסינו לקום מוקדם אבל המלון היה מפנק מדיי. אז אכלנו לנו ארוחת בוקר בכיף והחלטנו שניקח את הרכב וניסע לאיזור פוזיטאנו וחוף אמלפי. על הנייר מדובר ב20 קילומטר בערך. על הכביש  - ובכן  - כדאי להגיע עם מצב רוח טוב וסבלני... אז נסענו לנו לאט לאט. עצרנו מדיי פעם כדי לצלם את הנופים המהממים... ולבסוף עברנו את פוזיטאנו כדי לגלות שהעיר מפוצצת בתיירים ואין חניה בכלל. אז החלטנו להמשיך הלאה לכיוון רצועת החוף של אמאלפי. נסענו בניחותא אחרי שובל ארוך של מכוניות בכבישים צרים מאוד, עם המון שוטרים שכיוונו את התנועה. ברוב הנתיבים הכבישים שם צרים ביותר וברגע שעובר שם אוטובוס, או משאית - חייבים לעצור את התנועה מהצד השני. אחרי כשעה של נסיעה לאורך כ15 קילומטר בערך הגענו לחניה של אמאלפי שהיתה - כצפוי מלאה עד אפס מקום והשומר לא ידע להגיד מתי יתפנה מקום.  בשלב הזה החלטנו להעזר בגוגל ומצאנו סוג של חניה סודית באיזור (שמיד אחלוק אותה פה איתכם) שמשום מה - מותר לחנות בה, היא חבוייה מעין כל - ונמצאת על קו המים. זה אומר, שאסור לחנות שם כשיורד גשם, או כשיש סופה בים, עקב מקרה